רָָמוֹנָָה נִִרְְגֶֶּשֶֶׁת לְְהַַתְְחִִיל אֶֶת שְְׁנַַת הַַלִִּמּוּדִִים בְְּכִִתָָּה
חֲֲדָָשָָׁה עִִם מוֹרָָה חֲֲדָָשָָׁה, אֲֲבָָל כְְּשֶֶׁהִִיא מַַגִִּיעָָה לְְבֵֵית
הַַסֵֵּפֶֶר הַַמּוֹרָָה לֹא מְְבִִינָָה אוֹתָָהּ, הַַכְְּלָָלִִים הַַחֲֲדָָשִִׁים
מְְעִִיקִִים וְְהַַמַַּלְְשָָׁנִִית ... שֶֶׁל הַַכִִּתָָּה נִִדְְבֶֶּקֶֶת אֵֵלֶֶיהָָ כָָּל הַַזְְּמַַן.
אָָז אֵֵיךְ הִִיא יְְכוֹלָָה לְְהִִתְְנַַהֵֵג כְְּמוֹ יַַלְְדָָּה גְְּדוֹלָָה וְְאַַחְְרָָאִִית?
הַַמַַּצָָּב מַַחְְמִִיר כְְּשֶֶׁכֶֶּלֶֶב גָָּדוֹל וּמַַפְְחִִיד עוֹקֵֵב אַַחֲֲרֶֶיהָָ
בַַּדֶֶּרֶֶךְ לְְבֵֵית הַַסֵֵּפֶֶר. הַַאִִם תַַּצְְלִִיחַַ לְְהִִתְְמוֹדֵֵד אִִתּוֹ
וּלְְהַַגִִּיעַַ לַַכִִּתָָּה בְְּלִִי לְְהִִסְְתַַּבֵֵּךְ בְְּעוֹד צָָרוֹת?