זהו סיפור אישי מרתק ובלתי ייאמן שנכתב מיד אחרי מלחמת העולם השנייה על-ידי נער יהודי. בהיותו הבכור בין חמשת אחיו ואחיותיו נצטווה על-ידי ההורים לעזוב את גטו וורשה על-מנת להציל את חייו. הוא קפץ מעל החומה, הגיע לאזור כפרי, שם קיווה למצוא מחסה ליתר בני המשפחה. חודשים הסתובב ללא זהות בין כפרים פולנים עוינים עד שנפל מן הפח אל הפחת: ביולי 1942 נשלח כפות בידיו במשלוח עונשין למחנה אושוויץ. לפי תעודת משלוח מס' 16211.
רק כח רצון עז, תושייה נדירה ברגעי ייאוש ומעל לכל אמונה ותקווה נתנו לו את היכולת לשרוד. "אחרי לילה שחור משחור חייב להפ
... ציע השחר" – היה אומר ברגעי ייאוש.בצעדת המוות של ינואר 1945 הצליח לברוח בדרך בשטח גרמניה ואחרי נדודים במשך כשבועיים לחזור לעיר הולדתו ראדום בפולין. שם נוכח לדעת שהוא נותר יחידי מכל משפחתו הענפה. בסוף אותה שנה, 1945, אחרי טלטולי דרך והברחות גבולות מלווים סכנת נפשות במשך ששה חודשים, הגיע בינואר 1946 לארץ ישראל.
אם יש אדם השואל עצמו כיצד אפשר היה לעבור יום אחד בתופת ההיא ולהישאר בחיים – מרדכי פפירבלט עבר באותה תופת 900 יום. זהו סיפורו.