שנת 1921 התפרסמה בעיתוני אודסה מודעת אבל על מותו של אלמוני בשם אהרן גולדשטיין. באותם ימי רעב ומהפכה איש לא אמור היה לשים לב למודעה זו אלמלא הופיעה תוספת בסוגריים אחרי שמו של גולדשטיין: ``סאשקה, הנגן מגאמבריונוס``. על סאשקה הנגן ספדו כל אנשי נמל אודסה ופרווריה, ועל כך כתב קופרין בהשראת האיש המאיתי (מתוך אחרית דבר של המתרגם).
סאשקה, הנגן היהודי המדהים בבית המרזח שבאודסה, נליה דווידובנה המחנכת נערות אצילות ועוסקת בעניינים שונים לחלוטין באין רואה, מנהיג איגוד הגנבים המופיע באסיפת עורכי הדין, נערת הקרקס האומללה, צירלמן השחקן ... הייד - כל אלה גיבורי סיפוריו של קופרין, שישב גם הוא בבית המרזח, עישן, צחק והשתכר עם כל הבאים. קופרין בלט באהדתו ליהודים ולכל מי שהיו בימיו בשולי החברה. הוא הציג את דמויותיו בדייקנות סינמטית-כמעט, עד שהן נותרות חיות וחיוניות לעיני הקורא, בתרגומו החדש והמשובח של גרשון חזנוב.