"סיפור פיגמליון", אודות פסל עלמת האבן שהפכה לאישה בשר ודם, יכול לשמש מוטו לספר העוסק בדרכי הייצוג של האישה באמנות יוון בין התקופה הארכאית לתקופה הקלאסית.
האישה כאדם לא נחשבה נושא ראוי באמנות. בתחילה עיצבו אמני יון דמויות של אלות, מפלצות ודמויות מן המיתולוגיה היוונית, אך לא התעניינו באישה האנושית. אלם בהדרגה החלו להופיע באמנות היוונית דמויות של נשים בנות תמותה. תהליכים היסטוריים וחברתיים הובילו לשחרור האישה מכבלי אגף הנשים בבית היווני. ולתחילתה של התייחסות לאישה כאדם וכאובייקט ראוי באמנות. כך השתנו דמויות הנשים שעוצבו על-ידי אמני יוון מאלות
... אבן יהירות, קרירות ומתנשאות - לנשים בשר ודם.בספר זה נעשה ניסיון לעקוב אחר שלביו של תהליך השינוי בחשיבה וביצירה היוונית, וזאת באצעות בחינת המקורות הספרותיים והאומנותיים וניתוחם.
ד"ר ציונה גרוסמרק מכהנת כראש החוג ללימודים רב-תחומיים במכללה האקדמאית תל-חי ועוסקת בהוראה ובחקר תרבויות העולם העתיק.