"בחדר השינה יש קירות ירוקים... ושלושה דוּבּוֹנים על שלושה כיסאות קטנים..." - ולאט לאט הכול נרגע, ושֶקֶט מסביב, ולילה טוב חדר שינה, ולילה טוב ירח... ´לַיְלָה טוֹב יָרֵחַ´ הוא סיפור–ערש במובן הנפלא ביותר של המילה: סיפור שאבא–אמא קוראים לילדיהם בשעת הלילה–טוב, סיפור שהילדים יקראו אותו בבוא היום לַילדים שלהם, וכן הלאה. מאז 1947 - עת הופיע ספרם של מַרְגָרֶט וַייז בְּראוּן והצייר קְלֶמֶנְט הֶרְד - כמה דורות של ילדים–נרדמים הפכו בינתיים מבוגרים–מעריצים, ו´לַיְלָה טוֹב יָרֵחַ´ הוא עדיין החבר הטוב ביותר לסיים איתו את היום.