אֵיךְ קָרָה שֶׁיֶּלֶד שׁוֹבָב הָפַךְ לִהְיוֹת מַנְהִיג לְאֻמִּי מְפֻרְסָם? וּמַדּוּעַ קָרָא לַאֲנָשָׁיו לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִם צַפְצֵפָה? ווֹלוֹדְיָה (זְאֵב) זַ´בּוֹטִינְסְקִי נוֹלַד בְּאוֹדֶסָה. הוּא אָהַב לִלְמֹד, אֲבָל אֶת בֵּית הַסֵּפֶר אָהַב פָּחוֹת, וְלֹא פַּעַם אִיְּמוּ עָלָיו שֶׁיְּסַלְּקוּ אוֹתוֹ מִ?ָם בִּגְלַל בְּעָיוֹת מִשְׁמַעַת. ווֹלוֹדְיָה הָיָה נַעַר מַרְשִׁים, וּבְגִיל 17 כְּבָר הָיָה לְעִתּוֹנַאי. בְּמַהֲלַךְ עֲבוֹדָתוֹ הוּא רָאָה אֶת סִבְלָם שֶׁל יְהוּדֵי רוּסְיָה וְהֵבִין שֶׁהַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הוּא לְהָקִים מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא עָלָה לָאָרֶץ, נֶאֱבַק בְּשִׁלְטוֹנוֹת הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי, נֶאֱסַר בְּבֵית הַכֶּלֶא וְגֹרַשׁ מִן הָאָרֶץ. זַ´בּוֹטִינְסְקִי הָיָה מַנְהִיג וְסוֹפֵר חָשׁוּב, וְאַף שֶׁלֹּא זָכָה לִרְאוֹת בַּהֲקָמַת הַמְּדִינָה, הוּא תָּרַם רַבּוֹת לַהֲקָמָתָהּ. גָּלִילָה רוֹן–פֶדֶר-עָמִית הִיא מִבְּכִירוֹת הַסּוֹפְרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר. סְפָרֶיהָ הָרַבִּים (´מְשִׂימָה עוֹלָמִית´, ´מִנְהֶרֶת הַזְּמַן´, ´אֶל עַצְמִי´, ´גִ´ינְגִ´י´ וְעוֹד) הַם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמַּדַּף הַסְּפָרִים הַיִּשְׂרְאֵלִי.