הַי, חֲבֵרִים שֶׁלִּי. מָה שְׁלוֹמְכֶם? זֶה שׁוּב אֲנִי, רַן הַשְּׁמַנְמַן. נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי יַד פֶּלֶא מַדְהִימָה שֶׁעוֹשָׂה קְסָמִים מֻפְלָאִים, אֲבָל לֹא כֵּיף לִי. כָּל הַזְּמַן אֲנִי מַרְגִּישׁ לְבַד. נִמְאָס לִי מֵחֲבֵרִים וִירְטוּאָלִיִּים שֶׁמִּתְקַשְּׁרִים אֵלַי דֶּרֶךְ מָסָךְ ,
אֲנִי רוֹצֶה חָבֵר אֲמִתִּי שֶׁיָּבוֹא אֵלַי. שֶׁמַּמָּשׁ יִסְתַּכֵּל עָלַי.
לִידוֹר הוּא תַּלְמִיד חָדָשׁ בַּכִּתָּה. הוּא נִרְאֶה לִי נֶחְמָד. יֵשׁ לוֹ מַחֲלַת עוֹר, אֲבָל זֶה לֹא מַפְרִיעַ לִי. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה הֶחָבֵר הָאֲמִתִּי שֶׁלִּי. נִרְאֶה לָכֶם שֶׁאַצְלִיחַ? תִּפְתְּחוּ אֶת הַסֵּפֶר וְאוּלַי תִּלְמְדוּ מִמֶּנִּי אֵיךְ מַשִּׂיגִים חֲבֵר אֱמֶת.
עוֹד סֵפֶר מְרַגֵּשׁ וּמְרוֹמֵם נֶפֶשׁ בַּסִּדְרָה שֶׁקָּנְתָה לָהּ מַעֲרִיצִים רַבִּים. הַסִּדְרָה מַקְנָה עֲרָכִים שֶׁל קַבָּלַת הַשּׁוֹנֶה וּמוּדָעוּת עַצְמִית וְחֶבְרָתִית, וּמַעֲצִימָה אֶת אִישִׁיּוּת הַקּוֹרֵא.
זוֹהַר אָבִיב, כָּתְבָה עַד הַיּוֹם כְּ-60 סְפָרִים, בָּהֶם הַסְּדָרוֹת הָאֲהוּבוֹת ´חֲבוּרַת כּוֹחַ הַמּוֹחַ´, ´מַסָּע מְצַמְרֵר´ וְ´כּוֹחַ הַלֵּב´.
זוֹהַר, מַנְחַת קְבוּצוֹת וּמַרְצָה עַל יְצִירָתָהּ, נְשׂוּאָה וְאֵם לִשְׁנַיִם.