ונסן הוא ילד האושר, הילד שאיזה ופטיה השכילו ליצור ולגונן עליו בלב פאריס, חרף תלאות החיים, חרף משברי הגלות. איזה היא רופאה, פטיה מובטל. איזה יוצאת לעבודה מדי בוקר, פטיה עובר בלי אמונה רבה על מודעות הדרושים ב``לה-פיגארו``, בעודו חולם על הרומאן שלא יכתוב לעולם, ממשיך לכאורה בתרגום יצירתו של פושקין ושורק נעימה אופראית בטיוליו היומיומיים ברובע שאותו למד לחבב. בסוף שיטוטיו וחירותו המאולצת מופיעה אישה אחרת, קלמאנס, ולפתע הכל מתמוטט, תחת מבטו החודר של הילד, ונסן. זהו סיפור ``קטן`` על אהבה גדולה, אהבה אמיתית שאינה נמדדת באמת הנאמנות או אי הנאמנות, כי אם במה שנותר לאחר שהכול נהרס. אן פיליפ, כתבה גם את ``קיץ אחד ליד הים``.