כָּךְ הִגַּעְנוּ לְאוֹסְטְרִיָּה, וּבָרוּר שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא עָבַד מֵהַהַתְחָלָה. לֹא הָיוּ לָנוּ שַׁלָּטֵי־מוֹחַ וְלֹא הָיוּ לָנוּ עֲרָכוֹת נֶגֶד־פְּגִיעָה, וְנִפְגַּעְנוּ. לֹא הִזְמִינוּ לָנוּ מְכוֹנִית שֶׁתּוּכַל לְהָכִיל אֶת כֻּלָּנוּ אוֹ מַסְפִּיק חֲדָרִים בַּמָּלוֹן. הַמַּצִּיל בַּבְּרֵכָה לֹא סְתָם נִרְאָה לִי חָשׁוּד. וּמָה הַסִּפּוּר שֶׁל תִּלְיוֹן הַנֶּשֶׁר הַזֶּה? אָז כְּדַאי שֶׁתַּכִּירוּ אֶת הָאַבִּיר הָאוֹסְטְרִי, הַמְּכֻנֶּה "כְּבוֹדוֹ", אֵין מַצָּב שֶׁתְּנַחֲשׁוּ בֶּן כַּמָּה הוּא, אוֹ לְאָן לִוִינוּ אוֹתוֹ בַּסּוֹ... ף.