ניסינו שוב להדביק פתקים על קירות מנהרת-הזמן, כדי להגיע לארוע שאנחנו רוצים. איזה ארוע? בקשנו להגיע ליציאת מצרים.אבל למנהרת-הזמן חוקים משלה. נכון, הגענו ליציאת בני-ישראל לארץ-ישראל ופגשנו את משה, אבל זו לא היתה מצרים וזה לא היה משה רבנו.במחנה 'גאלה' שבתימן, לא רחוק מקברו של רבי שלום שבזי, היהודים לא האמינו לנו כשספרנו להם שנטוס במטוס לארץ-ישראל.
מה זה מטוס? ציפור גדולה? נשר? איך זה מתרומם לשמים?"זה... זה... איך קראת לנשר הזה?" שאל אותי הנער עם הפאות."אוירון," אמרתי לו, "מטוס." "מטוס..." הוא חזר על דברי, "מטוס... וזה, כלומר הנשר הזה, יבי... א אותנו עד ארץ-ישראל? ככה?" הוא פרש את ידיו לצדדים, "עם הכנפים האלה?"אחרים ראו במטוס מעין מרבד קסמים, שהביא את היהודים לארץ-ישראל.
לכולם המבצע הזה נראה כמו ימות המשיח שבו היהודים שהתפזרו בעולם נקבצו בארץ-ישראל.