"תנו לי ילדה שעדיין לא עיצבו את נפשה, והיא שלי לנצח," טוענת ג'ין ברודי, מורה כריזמטית, שנויה במחלוקת ולעתים משעשעת, שמלמדת בבית הספר השמרני לבנות מרסיה בליין באדינבורו בימים שלפני מלחמת העולם השנייה.
מיס ברודי בוחרת לה שש תלמידות מועדפות במטרה לעצב אותן ולא מסתפקת רק בהשכלתן. יש לה תוכנית לכולן, כולל איך ינהלו את חייהן, במי יתאהבו ואילו קורבנות יקריבו למען האידיאלים שלהן.
כשהנערות מגיעות לגיל בגרות ומתחילות לעצב את גורלן, השפעתה המתמשכת של ג'ין... ברודי נהפכת לברכה עבור אחדות מהן, ולקללה עבור אחרות.
שנותיה היפות של מיס ברודי הוא יצירת המופת של מיוריאל ספארק. הרומן העניק לנו את אחת הדמויות האיקוניות והמורכבות ביותר בספרות האנגלית של המאה העשרים – אישה מעוררת הערצה אך גם אכזרית, טובת לב ובה בעת רוקמת מזימות. הרומן, שפורסם ב-1961, עובד להצגה, לסדרת טלוויזיה ולסרט, וב-2005 נבחר על ידי המגזין טיים לאחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית במאה העשרים.
מיוריאל ספארק (2006-1918) היתה יוצרת פורה שכתבה רומנים, סיפורים קצרים ושירה. ההומור האפל שלה הפך אותה לאחת הסופרות הייחודיות במאה העשרים. היא גדלה באדינבורו ופרסמה את הרומן הראשון שלה ב־1957. ספרה הקצר מושב הנהג יצא בסדרת חוצפנית קטנה בשיתוף פעולה עם הוצאת תשע נשמות.
"מיוריאל ספארק היא אחת הסופרות הבודדות משני צדי האוקיינוס האטלנטי אשר ניחנה בדי תושייה, תעוזה ואורך רוח לחולל שינוי בסיפורת המסורתית ובה בעת להזין אותה." – ג'ון אפדייק, ניו יורקר
"כתוב לעילא." – סאטרדיי ריוויו
"רומן יוצא מן הכלל." – ניו סטייטסמן
"דיוקן שנון ומלוטש להפליא." – טיימס ליטרארי סאפלמנט
"יוצא מן הכלל: ההפתעות מתמעטות באופן שיטתי עד שנשארת רק אחת, והיא כמו דקירה של עקב סטילטו." – ספקטייטור
"בעזרת הומור צורב ואיפוק נוקב, ספארק גורמת לנו להרגיש באופן מוחשי את עצבותה ואת כאבה של ג'ין ברודי. מגי סמית מגלמת את הדמות בסרט הידוע, אבל הספר עצמו אפילו חזק יותר." – לוס אנג'לס טיימס
"חכם, שנון... מסתמן כי לספארק יש מעיין בלתי נדלה של מקוריות." – קומונוויל