בספר אוטוביוגרפי זה מתאר חיים בן-ישראל (גולדברג) כשלושים וחמש שנות פעילות ביטחונית רצופה, מהן באצ"ל, מהן בלח"י, מהן בבריגדה היהודית, שאליה התגייס בשליחות לח"י, ומהן בחיל האוויר של צה"ל. בגיל צעיר הצטרף המחבר לאצ"ל, ועם פילוגו מצא עצמו בלח"י, ובו שירת עד להצטרפות גדודי לח"י לצה"ל, עם הקמת המדינה. פעילויותיו של המחבר בלח"י – רובן ככולן בזהויות בדויות – ובעיקר במחלקת המודיעין ("מחלקה ו'") של המחתרת, וכן פרשות מאסריו, משפטו ובריחתו מן הכלא הבריטי, מתוארות כאן בחן רב.
עם הקמת המדינה שירת המחבר בחיל האוויר הי... שראלי, תחילה כמפקד יחידת סבלים שעליה הוטל לפרוק מטענים שהגיעו במטוסים ממזרח אירופה ואח"כ בתפקידים בכירים, ובין השאר כקצין המינהלה של בסיס תל-נוף, בסיס חיל האוויר הגדול ביותר של אום ימים. המחבר חושף את התמודדויותיו עם הבעיות המינהליות והחברתיות של אותם ימים, ימי הבראשית ליחידות שבאחריותו, וכן את מסכת יחסיו המיוחדים במינם עם הממונים עליו ועם מפקדי חיל האוויר.
בספר גם פרקים אחרים בחיי המחבר, בהם עלייתו ארצה בגיל 13, חייו בתל אביב של אז, עבודתו הראשונה כנער מוכר עיתונים בחוצות תל-אביב, וכן פרשת הצטרפותו, עם שחרורו מצה"ל, לצוות המינהלי של קונצרן "סולל בונה", ועלייתו בסולם התפקידים של הקונצרן, עד למינויו כמזכיר הכללי של הקונצרן כולו.
חיים בן-ישראל, יליד 1923, היה קצין המינהלה הראשון שזכה לדרגת סגן-אלוף בצה"ל. הוא נשוי לשרה, פקודתו בלח"י, ולהם שני בנים ושבעה נכדים.