"יחיאל דמבה נולד ב1929- בליטא בעיירה ז'ראן, במחוז טלז'. את ימי השואה עבר בליטא. ב-1941, ימים אחדים אחרי תחילת המלחמה בין גרמניה לבריה"מ הוטלה משפחת דמבה למערבולת האימים שבלעה את יהודי האזור. במחנה ויישביאן נרצח אביו איסר. אחרי ימים אחדים, בעודו אוחז בידה, נורתה אמו שרה למוות, יחד עם 10,000 נשים וילדים במחנה גירול.
יחיאל הצליח להימלט בכוח הישרדות מדהים מבור המוות. התחנות הבאות במסעו היו בגטאות טלז' ושאוולי, במ... פעל הסוכר פאוונץ' שם הצליח שוב להמלט מאקציית ילדים, ובבתיהם של איכרים שחמלו על הילד היהודי הנרדף. ב1944- פגש יחיאל את חיילי צבא בריה"מ שהגיעו לכפר ליטאי על יד טלז'. יחיאל שימש מתורגמן בנ.ק.ג.ב במחוז טלז'.
ב-1950, לאחר שסיים את לימודיו בפנימיית קציני משטרה מבצעיים של הק.ג.ב בקובנא, קיבל גם תואר בהשכלה משפטית. אחר כך למד בווילנה בנייה, עבר כמהנדס במשרד ממשלתי לפיקוח על בנייה ובמשך ארבע השנים האחרונות לפני עלייתו ארצה ניהל אגף טכני באותו משרד.
ב1970- עלה יחיאל לישראל עם אשתו ובתו והתיישב בחולון. עבד במחלוקת תכנון וביצוע עבודות במפעל אלומיניום לבניין, לאחר מכן היה עצמאי ושלוש שנים לפני יציאתו לפנסיה ניהל מפעל למוצרי אלומיניום לבניין בדרום הארץ"