אֵיזֶה חֹם!
אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם!
אֲבָל יֵשׁ פִּתְרוֹן!
זֶה קַר... מָתוֹק...
וּבַהֲמוֹן טְעָמִים.
כֶּלֶב–קַו וַחֲבוּרַת הַכְּלָבִים הַחֲבֵרִים מְבִינִים שֶׁרַק דָּבָר אֶחָד יַצִּיל אוֹתָם מֵהַחֹם הַזֶּה: גְּלִידָה!
אֲבָל אֵיךְ יַשִּׂיגוּ גְּלִידָה?
לְכֶלֶב–קַו יֵשׁ כַּמָּה רַעֲיוֹנוֹת מַמָּשׁ מְצֻיָּנִים. אֲבָל מִתְבָּרֵר שֶׁכְּמוֹ תָּמִיד, הוּא יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל מִכְשׁוֹלִים וּמַהֲמוֹרוֹת קָשִׁים מִנְּשׂא. הַאִם הוּא יַצְלִיחַ לַחֲמֹק מֵהַגּוֹרָ... ל הַמַּר? הַאִם יַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ אֶל הַגָּבִיעַ הַמָּתוֹק?
מְשַׁבְּחִים אֶת
סִדְרַת "כֶּלֶב–קַו":
"גְּלִידָה הִשְׁפְּרִיצָה לִי מֵהָאַף!"
"כְּלָבִים וּסְלֶפְּסְטִיק – צֵרוּף מֻשְׁלָם!"
"נָפַלְתִּי מֵהַסַּפָּה!"