אנקת גבהים

“מאחר שמצוקה והשפלה, והמוות, ושום דבר
שיוכלו אלוהים או השטן לעולֵל, לא ... pan>היה בהם כדי להפריד בינינו, את עשית את זה, מרצונך שלך.
לא אני שברתי את ליבך – את שברת אותו;
וכששברת אותו, שברת את ליבי.“

זהו אחד מסיפורי האהבה הגדולים של כל הזמנים ומפסגות הספרות האנגלית. הברית בין קתרין ארנשו בת העשירים והיתקליף היתום הפרוע נרקמה עוד בילדותם על רקע הביצות השחורות של יורקשייר, כשאביה של קתרין, הבעלים של האחוזה ‘אנקת גבהים‘, אימץ את היתקליף. אהבתם עזה ומלאת חיים כמו הטבע עצמו. אך לאחר מות האב, אחיה של קתרין מתעמר בהיתקליף וזה נוטש את האחוזה; כעבור שנים הוא שב, והפעם הוא איש אמיד ורב–נקמות.

אנקת גבהים נכתב על ידי אישה צעירה, בת של כומר, ופורסם לראשונה בשנת 1847 בשם העט אליס בל. היום אמילי ברונטה מוכרת כיוצרת גאונית, לצד אחיותיה שרלוט ואן ברונטה, סופרת שפרסמה ספר יחיד ועזבה את העולם פחות משנה לאחר שראה אור.

אנקת גבהים שימש השראה ליצירות רבות, וקתרין ארנשו והיתקליף הפכו לאחד הסמלים של ספרות הרומנטיקה והספרות הגותית כזוג נאהבים חסרי מזל. סיפורם מוסיף לרתק דורות של קוראים, ומופיע לפניכם בעריכה חדשה לתרגומו הנפלא והספרותי של אהרן אמיר.