"אין כבר סופרים כמו רפאל ספורטה (1913-1983), אבא של "גן גורים". מתוך קצב הכתיבה שלו אתה חש את נשמת הילד שבו. בספר הפשוט הזה, כמו בספרו "שלום כוכב הערב" שלווה באיורי נחום גוטמן, מצליח ספורטה לקחת סיטואציות בנאליות בחיי ילד, משחק ברופא חולה, ולהופכן בשיר לזכירות. הילדה – האם, הילד – הרופא, החתלתולה – החולה, והשליח המביא את התרופה – הכלב."