"נוכחותו של המוות היא אולי התחושה החזקה ביותר בספר הזה, באוטוביוגרפיה הזוגית של התאומות רובי ורוז דרלן. עבודתן של רובי ורוז בספרייה המקומות מעניקה להן – ולנו – גישה לחומר רב הנוגע לחייהן ולמותן ההולך וקרב: "קראנו על הגסיסה ועל כל השלבים הרגשיים שאנחנו אמורות לעבור".

רובי ורוז יצאו לאוויר העולם בלילה סוער ודרמטי במיוחד, ליל הטורנדו של 30 ביולי 1974, בבית החולים סנט ג´וד, אונטריו. בתום הלידה העבירה אותן המיילדת, לווניה (לאבי) טרמבלה, לבית חולים גדול יותר. בכניסה לבית החולים המתינו כתבי טלוויזיה ועיתונאים, לרבות כתבי הצהובונים; ולא הם לא המתינו לקורבנות של תאונת דרכים – "הם המתינו לנו".

            כי רובי ורוז דרלן אינן תאומות רגילות, אלא תאומות סיאמיות, וליתר דיוק – תאומות סיאמיות המחוברות בגולגולת ((craniopagus. "מעולם לא הבטתי אל תוך עיניה של אחותי. מעולם לא התרחצתי לבדי", כך פותחת רוז את סיפור חייה. "מעולם לא חבשתי כובע... מעולם לא נהגתי במכונית... מעולם לא טיפסתי על עץ".