|
|
|
|
|
|
|
לנעמי, גיבורת הסיפור, מסתבר שהיא שרויה באיזה נתק תקשורתי וכמעט לא מדברת עם סביבתה, אף שבתוכה היא מדברת כל הזמן. "מחברת המילים הקשות" שהיא מנהלת ושבה היא רושמת מילים המחברות אותה לעולם, הולכת והופכת למשל לקושי של כל המשפחה המהגרת הזאת להתחבר לסביבה החדשה.
לצד חולשתם של העולים המשתקפת על רקע הישראליות, משתקפת בספר גם חולשת הישראליות על רקע העלייה: הקירבה הרגשית בין כמה מהדמויות במשפחה, החל באם הצעירה הנאמנה לגמרי להוריה וכלה באהבה המוקסמת של הילדה לסבה ולסבתה, מבליטה צד של שטחיות והתנשאות בהווייה הישראלית, המגולמים בין השאר על ידי מדריך בצופים בו התאהבה האם. בדרכה הלא-תוקפנית מיטיבה אברמסון, שחום רגשי הוא חלק מהותי מכישרון המספרת שלה, לגעת בנקודות האלה."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
